פתאום תפסה אותי המחשבה…
.
"איך אני ממליצה בצורה גורפת ללמוד תחום יצירה חדש בצורה מסודרת עם מנחה\מורה\ ורק לאחר מכן להמשיך ללמוד בצורה אוטודידקטית כשאני עצמי נחשפת לתחומי יצירה חדשים ולומדת רק אוטודידקטית….?
אז לפני שאתן "מעלות אותי לעולה" אומר להגנתי שרק לאחרונה חשבתי על זה ומיד שאלתי את עצמי, איך זה יכול להיות?
א. בילדותי קיבלתי הדרכה מאמי, או מהמורה למלאכה בבית הספר היסודי…
ב. למדתי תחומי יצירה שונים כמו אריגה, סריגה, ציור משי, רקמות מסוגים שונים בלימוד מסודר עם מורות נהדרות.
ג. משלא עלה בידי מבחינה כלכלית, למדתי מחברה שלמדה קורס כזה או אחר.
ואז [אחרי כמה שנים טובות] קורה השינוי הגדול מבחינתי !!!!!!!
החלטתי לקחת את עצמי צעד אחד קדימה לקראת לימוד יסודות הפימו, תחביב שהפכתי עם הזמן למנחה בו.
החלטתי שאני רוצה ללמוד מהמורים הטובים ביותר בעולם!
כמה פחדתי……
זו היתה החלטה שגרמה לי לרעוד הרבה זמן.
-גם טיסות מפחידות אותי…
-גם לטוס לחו"ל בעצמי…
-וגם נסיעות ארוכות משדה התעופה למלון ובחזרה….[פעמיים בצ'כיה, רומא וקפריסין] אני חייבת פ….]
מה שלמדתי בחמשת ימי הכנס היה הרבה יותר מכל מה שלמדתי עד אז.
לא מבחינת הטכניקות החדשות ולא ההיכרות האישית שלי עם טובי המורים בעולם….
אלא,
-דרך ההוראה שלהם את הטכניקות השונות. [הנינוחות, הרחבת המידע, הפירוט.
-שימת הדגש על סדר ברור ומובנה של השיעור.
-התייחסות לכל אחת באופן אישי ובהתאם לרמת הידע.
-איך ניתן המשוב לכל אחת. משוב שיקדם אותה ויעמיק את ההסתכלות שלה על היצירה בכללותה.
-היחסים בין המורים לבין עצמם [שהם קולגות].
זה לא משהו שהכרתי קודם והיו בשבילי אבני יסוד להוראת האמנות.
האמת, לא הבחנתי בזה באותו הזמן, לקח לי זמן לעכל את מה שראיתי ולמדתי מהם.
חזרתי והמשכתי ללמד אבל הרגשתי משהו שונה. דרך ההנחיה שלי היתה אחרת. דגש גדול על משוב חיובי [תמיד].
בעצם רכשתי כלים איך ללמד אחרת דרך הסתכלות והשתתפות בהדרכות של מורים/מנטורים בקנה מידה עולמי.
ואז הבנתי שהיום, זה מה שמאפשר לי ללמוד תחומי יצירה כאוטודידקטית. הכלים מוטמעים אצלי ממש בדם.
נא לא לטעות !!!!!!
אני עדיין לומדת לימוד מסודר עם מנחה/ מורה..
אני מקווה שאתן עדיין מאמינות לי שעדיף ללמוד בצורה מסודרת לפחות את היסודות.
